סוגים של אינסטלטורים

ישנם הרבה מאד סוגים של אינסטלטורים.
ישנם כל מיני סוגים של אינסטלטורים. החאפרים, שהחליטו יום אחד להתחיל לעסוק במקצוע ועשו את זה רע מהרגע הראשון. המקצוענים, שעבדו כשוליות וצברו הרבה שנות ניסיון עד שהפכו אינסטלטורים בעצמם. אינסטלטורים שעובדים לבד, וכאלה שעובדים עם עוד אנשים כחלק מחברת אינסטלציה או עסק פרטי.

ישנם אינסטלטורים שמבצעים עבודות שיפוצים מגוונות, שמרכיבי אינסטלציה כלולים בהן. ישנם אינסטלטורים שעובדים בחברות אחרות, יחד עם בעלי מקצוע נוספים מסוגים אחרים.

ישנם אינסטלטורים שמתמחים בסוג מסוים של עבודות - פתיחת סתימות, החלפת צנרת, איתור נזילות, התקנת כלים סניטריים, טיפול בדודי שמש, ועוד כהנה וכהנה.

אגב, אף אחד מהנ"ל לא קיבל הכשרה ייעודית משום שאין בעצם הכשרת חובה למי שרוצה להיות אינסטלטור - ישנן לכל היותר הכשרות לתחום קבלנות הבנייה, שקשורות לאינסטלציה.

אינסטלטורים במינוי עצמי

מי מאתנו לא ניסה את מזלו, לפחות פעם, בתור אינסטלטור חובב. בדרך-כלל זה נגמר בשלום, או על כל פנים ללא נזק רב מדי. לא תמיד.

החלפת ראש ברז, למשל (החלק שמבצע את הפתיחה והסגירה וכשהוא נשחק הברז נוזל או לא נפתח/נסגר), היא מסוג הפעולות שכמעט כל אחד יכול לבצע אחרי הדרכה פשוטה (אם כי לא תמיד על הצד הטוב ביותר). לעומת זאת, החלפת ברז שלם דורשת מיומנות גבוהה יותר, ולעיתים רחוקות מסתיימת בשלום כשמי שמבצע אותה איננו בעל מקצוע.

פתיחת סתימה פשוטה, באמצעות פירוק וניקוי הסיפון (כוסית) של כיור האמבטיה, היא מסוג הדברים שרבים מאתנו עשינו יותר מפעם וכבר בפעם הראשונה עשינו לא רע. מצד שני, מספיק שמדובר בברז קצת ישן עם חלקים קצת שחוקים, כדי שפירוק שלו יגרום לו להיהרס סופית - בפירוש מסוג הדברים שכל אינסטלטור יצפה מראש, ואילו אינסטלטורים חובבים ייפלו בו.

הזמנת אינסטלטור היא לא הדבר הראשון שצריך לעשות בכל פעם שנתקלים בבעיית אינסטלציה. מצד שני, יש בעיות שלא כדאי להתמודד איתם בלי אינסטלטור כי זה עלול להיגמר רע. נסו ותיווכחו.

אינסטלציה מקצוע שוחק

כל אינסטלטור יגיד לכם שאינסטלציה היא מקצוע שוחק ומתיש. להיות אינסטלטור אומר הרבה שעות עבודה, חלקה עבודה פיזית, חשיפה לחומרים כימיים, אובדן חוש הריח, ועבודה עם אנשים עצבניים שלא יכולים להתקלח כבר יומיים. כיף זה לא.

הרבה אינסטלטורים מנסים להמציא את עצמם בתחום אחר בדיוק מהסיבה הזו. הרקע ההכרחי לעיסוק באינסטלציה ממילא מכשיר אותם להיות בעלי מקצוע מסוגים אחרים - שיפוצניקים או אפילו צבעים או טייחים.

גם לטייח או לצבוע דירה זה לא עסק פשוט וגם בתחומים האלה אתה נושם כל מיני דברים שהיית מעדיף שלא, אבל זה עדיין הרבה יותר טוב מאשר לפתוח סתימות ולשאוב ביובים.

בעלי המזל מצליחים לבצע הסבה מקצועית מוצלחת ולמצוא את עצמם במקום אחר שאולי יתאים להם יותר. רבים לא מצליחים לעשות את זה ואפילו מורישים את "גורלם" לדור הבא.

בסקרים שונים שנערכו ברחבי העולם דורגו אינסטלטורים לעיתים קרובות גבוה מאד ברשימות בעלי מקצוע שבתחומם בעיית השחיקה המקצועית היא אקוטית במיוחד. זה נובע, בין השאר, מהעובדה שמדובר במקצוע שאיננו נחשב ויוקרתי ולעיתים אפילו זוכה לזלזול.

אינסטלטורים של פעם

האינסטלטורים של פעם היו מזן אחר, והיום הם עולם שהולך ונעלם.

הזמנת אינסטלטור הייתה פעם עסק שונה מאד. לא היה עליך לחפש שמות של אינסטלטורים מומלצים במדריכים ולנסות לנחש מי מהם לא יעשוק אותך או יבריז לך. היה לך אינסטלטור אחד, שידעת שתמיד יבוא ויפתור את בעיות האינסטלציה שלך כאשר יידרש לכך.

לבניין שבו גרתי במשך כשש שנים היה אינסטלטור ותיק, בעל מקצוע של פעם (להלן: האינסטלטור). הוא טיפל בצנרת של הבניין מאז שנות השישים, כשגם הוא וגם הצנרת היו חדשים ומבהיקים. ארבעים שנה חלפו והקורוזיה נתנה את אותותיה, גם בזה וגם בזו.

האינסטלטור המשיך להגיע כשקראו לו, על אופניו החלודים, תרמיל הברזנט שלו עמוס לעייפה בכלי עבודה. אבל כשנדרשה עבודת צנרת אמיתית החלו צעירי הבניין להעלות ספקות - האם הוא מסוגל לבצע את העבודה? האם הוא לא עייף מדי, יקר מדי ובלתי-מצויד כראוי.

בסופו של דבר הוזמן לביצוע העבודה קבלן אינסטלציה, עם רכב גדול ופועלים, שגם שכר לצורך ביצוע העבודה קבלני משנה עם ציוד מיוחד. העבודה לא הייתה זולה, לא נעשתה כראוי, ובצד נשאר אינסטלטור בגיל העמידה עם עלבון צורב.

ההיסטוריה של הצנרת: חומרים

במהלך ההיסטוריה בת 4000 השנים של ענף האינסטלציה השתנו מאד החומרים בהם בעלי מקצוע משתמשים. להלן כמה דוגמאות פיקנטיות.

כאשר הופיעו ניצני מדע האינסטלציה לפני כארבעת אלפים שנה, בעמק האינדוס, מסופוטמיה ומצרים העתיקה, החומרים העיקריים ששימשו כדי לבנות צנרת היו אבן ואספלט - חומר חדש שהתגלה זה לא מכבר. בחבלי הארץ של הסהר הפורה השיטה הכי מתקדמת להובלת מים היתה חציבה של תעלות וניקבות בסלע.

הרומאים השתמשו בעופרת, מתכת שהייתה חביבה עליהם מאד ושימשה בין השאר גם בכלי אוכל וגביעי יין. עופרת היא מתכת רכה וקלה לעיבוד שאינה מתבקעת בגלל לחץ או קור וגם אינה מחלידה ולכן היא אידיאלית לצנרת - כמובן, להוציא עובדת היותה מתכת רעילה מאד.

בימי הביניים וראשית העת החדשה נעשה שימוש במתכות נוספות, לרבות נחושת וברזל. טכנולוגיית עיבוד הברזל השתפרה מאד מאז ימי הרומאים וצנרת ברזל הפכה אמינה ויציבה יותר.

במאה ה-20 הפכה צנרת הברזל נפוצה מאד, ואפילו בבתים בישראל (כמובן, בתים ישנים) ניתן למצוא צנרת ברזל בת עשרות שנים שעדיין מחזיקה מעמד. בשנות השלושים והארבעים יצרו כאן מערכות צנרת מבוססות ברזל שהיו די איכותיות וחלקן מחזיקות מעמד עד היום. צינורות הברזל של אותם ימים היו מספיק חזקים כדי שאינסטלטורים נהגו לכופף צינורות כדי להתאים אותם לצרכים וכדי לחסוך חלקים.

כמובן, השימוש בברזל מגלוון שאינו מחליד שיפר משמעותית את עמידות הצנרת, אבל גם ברזל מגלוון לא יכול לשרוד לנצח ומגיב לקורוזיה מתמשכת. בחלק ממדינות העולם משתמשים היום במתכות אחרות לסוגים שונים של צנרת, כמו נחוש, ניקל, פליז, אלומיניום ומסגים שונים.

לשימושים מיוחדים ישנן גם צנרות מחומרים אקזוטיים כמו טיטניום, כרום ועוד, אך ככלל יש נטייה די גורפת לעבור לשני סוגים של חומרים: נירוסטה (פלדת על חלד) שהיא גם חזקה מאד וגם לא מחלידה ופולימרים שונים (פלסטיק) כמו PVC ופוליאתילן.

ההיסטוריה של הצנרת

צנרת מים וביוב היא תופעה חדשה יחסית בהיסטוריה של המין האנושי.

כן, במשך רוב התקופות ההיסטוריות לא הייתה לנו טכנולוגיה לפינוי הצרכים שלנו, שלא לדבר על מים זורמים. טכנית, לארץ ישראל הנ"ל הגיעו רק במאה העשרים, ובכמה אזורים בעולם אין אותם גם היום.

כמובן שהיו בני אדם חכמים שחשבו על פתרונות להובלת מים ושפכים הרבה קודם, ולמעשה - היו תרבויות שהיו להן הישגים ששוחזרו במלואם רק בעולם המודרני, כבר באלף השני לפני הספירה. במצרים העתיקה ובמסופוטמציה היו מערכות ביוב ומים כבר לפני ארבעת אלפים שנה. גם הרומאים הגיעו רחוק - הם הקימו מערכת ביוב בכל העולם הידוע וחלקים ממנה קיימים עד היום.

בכל אופן, את השירותים עם הניאגרה המציאו רק במאה ה-18, ואת מיכל ההדחה מהפלסטיק עם ידית הפלסטיק התחילו להתקין בישראל רק בשנות השישים. לכן, אם הוריכם מספרים שכשהיו ילדים "לא היו שירותים כמו היום", אל תהיו מופתעים.